תשואות קרנות גידור: האם זה מספיק כדי להשוות בין קרנות?

בשנת 2024, השנה המלאה הראשונה של הקטגוריה, קרנות הגידור בנאמנות בישראל השיאו תשואה ממוצעת של 21.7%. באותה שנה מדד ת״א 125 עלה ב-28.6% ומדד S&P 500 ב-23%. המספר הזה מגיע מרשות ניירות ערך, לא מדף שיווקי, והוא נכון — אבל הוא עונה על שאלה צרה בהרבה ממה שנדמה. המאמר הזה מסביר מה הוא מודד, את מי הוא מחסיר, ולמה התשואה שרשומה בדוח של קרן גידור בנאמנות עשויה להיות שונה מזו שתראו אתם. הוא חלק מהמדריך לקרנות גידור.

• 21.7%התשואה הממוצעת בקטגוריה ב-2024
• 22 מתוך 39הקרנות שנכללו בממוצע הזה
• 28.6%ת״א 125 באותה שנה

מה המספר כבר כולל

הנתון הראשון דווקא מרגיע. רשות ניירות ערך קבעה שתשואת הקרן מחושבת אחרי ניכוי דמי ההצלחה, כלומר המספר שמתפרסם הוא נטו ולא ברוטו. כשקרן מציגה 21%, השכר של מנהל הקרן כבר ירד משם. זה שונה ממה שקורה בחלק משוקי קרנות הגידור בעולם, שבהם מספרי ברוטו ונטו מתערבבים בשיווק.

מה שלא יורד משם הוא העמלות שהבנק גובה מכם, והמס. שניהם מחוץ לתשואת הקרן, ושניהם שלכם.

את מי הממוצע מחסיר

בסוף 2024 פעלו בישראל 39 קרנות גידור בנאמנות. הממוצע של 21.7% מחושב על 22 מהן — אלה שהיה להן ותק של שנה לפחות. 17 הקרנות הצעירות יותר פשוט לא נכללות, כי אין להן שנה שלמה למדוד.

זה הגיוני מתודולוגית, ויש לו מחיר: הממוצע מתאר את מי ששרד שנה שלמה בשוק עולה, לא את הקטגוריה כולה. בקטגוריה שגדלה מ-22 קרנות ל-39 בתוך שנה, ההבדל הזה אינו שולי. ככל שעוברות שנים והקרנות מתבגרות, הפער בין "ממוצע הוותיקות" ל"ממוצע הכול" ילך ויצטמצם — אבל היום הוא שם.

גם המספר הגבוה שמופיע לצד הממוצע, 48.7%, הוא של קרן אחת מתוך 22. הוא אומר מה הטווח, לא מה סביר.

ומאז גדלה הקטגוריה שוב: באוגוסט 2025 פעלו בה 46 קרנות עם נכסים של כ-3 מיליארד ₪, ובאותו חודש קבעה הרשות שלא יאושרו קרנות חדשות מסוג זה עד להשלמת אסדרת קבע. אסדרת הקבע עברה בכנסת ביולי 2026, ותיכנס לתוקף ב-2 בפברואר 2027. התשואה הממוצעת שפורסמה לקטגוריה היא עדיין זו של 2024 — כלומר היא מתארת פחות ממחצית הקרנות שקיימות היום.

ויש נתון שלישי שמסביר למה ההבחנה הזו חשובה: נכסי הקטגוריה גדלו באותה שנה מ-211 מיליון ₪ ל-1.28 מיליארד ₪. רוב הכסף, כלומר, נכנס במהלך השנה ולא היה חשוף לתשואה השנתית המלאה. תשואת הקרן מודדת את הקרן לאורך תקופה; היא לא מודדת את מה שהרוויח בפועל מי שהצטרף באמצעה, וברוב המקרים כאן זה אותו אדם.

למה התשואה שלכם עשויה להיות אחרת

כאן נמצא ההבדל שהכי קל לפספס. הרשות קבעה שדמי ההצלחה מחושבים לכל בעל יחידות בנפרד, לפי המחיר שבו הוא קנה. המשמעות היא ששני משקיעים באותה קרן, שקנו בשני מועדים שונים, משלמים דמי הצלחה שונים — ולכן התשואה נטו שלהם שונה, גם אם הקרן פרסמה מספר אחד.

המנגנון הזה הוגן: הוא מונע מצב שבו מי שנכנס אחרי עלייה משלם דמי הצלחה על רווח שלא היה שלו. אבל הוא גם אומר שהמספר שמתפרסם הוא תשואת הקרן, לא בהכרח תשואתכם.

יש עוד פרט מדידה שחשוב להכיר. קרן גידור בנאמנות היא קרן מועדים קבועים, ומחיריה מתפרסמים במועדים האלה — למשל פעם בחודש — ולא בכל יום מסחר. מדד נמדד כל יום. כשמשווים תנודתיות בין השניים, משווים סדרה של 12 נקודות לסדרה של כ-250, ותנודתיות שנמדדת בפחות נקודות נראית נמוכה יותר גם כשהיא לא. דוח הרשות מציין שקרנות הגידור המנייתיות מיתנו תנודתיות מול מדדי המניות המובילים; חלק מהמיתון הזה הוא אמיתי, וחלק ממנו הוא תוצר של קצב המדידה.

איך קוראים השוואה בין קרנות

הדרך היחידה לענות על השאלה "איזו קרן טובה" היא לא באמצעות שם, אלא באמצעות חמש שאלות על כל מספר שמוצג לכם. על איזו תקופה הוא מחושב, והאם הקרן פעלה לאורך כולה. מול מה הוא מושווה, ולמה דווקא מול זה. האם הוא נטו אחרי דמי ניהול ודמי הצלחה. כמה קרנות נכללו בהשוואה, ומי לא נכלל. ומה קרה באותה תקופה לנכס שאתם כבר מחזיקים — כי זו האלטרנטיבה האמיתית, לא הקרן שבמקום השני בטבלה.

שנה אחת אינה תשובה לאף אחת מהשאלות האלה. קטגוריה שנועדה להתנהג אחרת מהשוק תיראה חלשה בשנה שבה השוק עולה חזק, ותיראה חזקה בשנה שבה הוא יורד. את מה שבאמת מעניין — איך היא מתנהגת לאורך מחזור שלם, כולל ירידות — אי אפשר עדיין לדעת מקטגוריה שהשלימה שנה אחת.